כיצד תוכלי להסתייע בדמיון מודרך ותרגילי הרפיה בחדר הלידה 

האסוציאציה הראשונה שעולה למרבית האנשים כאשר מדברים על הלידה היא הכאב והסבל.

קיימים 3 מקורות לכאב בלידה:
- כאב רגשי שמקורו בפחד, חוסר ידע, תחושת חוסר אונים, הלא-נודע.
- כאב מכאני שמקורו בתנוחה של היולדת, מנח העובר, מחיקה ופתיחה של צוואר הרחם, צירים (התכווצויות) של הרחם, התכווצויות של השרירים האחרים שמסייעים בתהליך הלידה. שינויי תנוחות ותנועתיות מסייעים להפחתת הכאב המכאני.
- כאב פיזיולוגי שמקורו בהפרשת הורמונים המלווים את תהליך הלידה- אוקסיטוצין שגורם לצירים, אדרנלין שמופרש בעקבות הכאב וכך עלול לעכב הפרשת אוקסיטוצין. כאשר האישה מתמקדת בגופה ובתחושותיה ומקטינה שימוש במשככי כאבים רפואיים ישנה הגברה בהפרשת אנדורפינים, שהם משככי כאבים טבעיים (כמו מורפיום).

ניתן למזער את הכאב באמצעות הנחייה לנשימות עמוקות ותמיכה נפשית מתאימה. לשיטות אלו יש השפעה משמעותית על הפחתת השימוש במשככי הכאב.
באחד המחקרים שנערכו בצרפת נמצא שכאשר האישה הוכנה מראש ללידה על ידי הקנית ידע, הרפיה ודמיון מודרך פחתה מידת הכאב בשליש.
דמיון מודרך- זוהי דרך חוויתית, מהנה ומועילה לשינוי עמדות,תכונות אופי, והשגת מטרות ויעדים.

סוגי דמיון מודרך:
1. פתוח- הקשבה לתת מודע על ידי תשאול (ניתן לדמיין מדריך פנימי)- לדוגמא לשאול מתי אני מצליחה לבצע משהו, מתי מועדת, מהם פתרונות יצירתיים לדילמה מסוימת. בלידה בזמן הרפיה ניתן לבקש מתת-מודע להיזכר בסיטואציה שמחות, לדמיין את התינוק בידינו, את חום גופו וריחו.
2. מתכנת (הנחיה לתת-מודע) - לביים ולהסריט שוב ושוב בדמיונינו סיטואציות ואירועים שאנחנו מעוניינים ליצור בחיינו, כולל פרטי פרטים . לדמיין את תהליך הלידה כאירוע חיובי, לדמיין מעבר של התינוק מהרחם אל תעלת הלידה ואל אוויר העולם.
3. דמיון מודרך ( דו- סיטרי: הנחיה והקשבה לתת- מודע בו זמנית) - לבחור כיוון מסוים אך בו זמנית להיות בהקשבה עם רעיונות שעולים מתת- מודע. בלידה ניתן לדמיין את צוואר הרחם נפתח כמו פרח, את העובר יורד בתעלת הלידה. להשתמש במילים כמו רך, נמס, יורד, פתוח. לדמיין רצפת האגן, הרפיית רצפת האגן, איך רצפת האגן נפתחת כמו שער ומאפשרת לתינוק לצאת החוצה.
על מנת להצליח לבצע שינוים משמעותיים בחיינו ולהשתמש בדמיון מודרך ככלי להפחתת הכאבים בלידה- עלינו לזכור, שמילת המפתח- תרגול!
וכמובן משמעות עצמית- לפחות 5 דקות ביום במקום קבוע כדי ליצור התניה (אם אפשר), בשעה נוחה ורגועה.

הרפיה - חשובה לגופינו גם ברמה פיזיולוגית וגם ברמה מנטאלית ורוחנית.בחיי היומיום, ועוד יותר בהריון ובמהלך הלידה יכולה להיות חלק מהכנה לדמיון מודרך או לכל עבודה עם עצמינו. מאפשרת רוגע ושלווה, וכמובן- מנוחה והפחתת כאב וחרדה.
הרפיה מוחלטת- זוהי האטת תהליכים מנטאליים יחד עם הרפיה גופנית.
מומלץ לשלב כל החושים (מוסיקה כוללת קולות מהטבע או צלילים בתדרים מסוימים, נרות, צבעים רגועים, ריחות נעימים (שמנים, קטורת), נוחות פיזית, וכד`).
ביוגה מדברים על 3 רמות של הרפיה:
1) גופנית- לעבור במחשבה על כל חלקי הגוף בניסיון לשחרר אותם, ניתן גם לכווץ ולהרפות, להשתמש בדימויים- כגון נוזל חם שמתפשט בגוף, איבר עשוי מחימר חם, כבד ושוקע, אור שעוטף את האיבר. וכמובן, לזכור להרפות את רצפת האגן!
2) מנטאלית- השקטת מחשבות: להתמקד בהתבוננות על הנשימה, תחושות שגוף חווה. רצוי להשתמש בנשימה בטנית שהיא עמוקה, איטית וסדירה יותר. לדמיין איך אנחנו מחזיקים את התינוק בידיינו וחום גופו מתפשט בכל תא ותא שלנו.
3) רוחנית- להתמקד בדימויים של משהו גדול ושלו, לדוג`- אוקיאנוס בשקיעה, יער שקט, אגם, כוכבי לקט, וכד`
 

בהצלחה!